גז"ד במסגרת הסדר טיעון סגור נ' חבר בנשיאות התאחדות הקבלנים לאחר שהורשע בפרשת קרטל הקבלנים

1.         הנאשם הורשע ביום 13.1.13 בגדרי הסדר טיעון, בעבירה של צד להסדר כובל, עבירה לפי סעיף 47(א)(1), בצירוף סעיפים 5, 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(2), 2(ב)(4) ו-4 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק ההגבלים). זאת בעקבות הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן בגדר ההסדר.

2.         על פי העובדות בהם הודה הנאשם, במהלך חודש מאי 2008, או בסמוך לו המליץ, בהיותו חבר נשיאות בהתאחדות הקבלנים, לפני קבלני מכרז מיגון עוטף עזה (להלן - המכרז), או חלקם, על קו פעולה לפיו קבלני המדף, שניגשו לשלב א' של המכרז וזכו בו, לא ייגשו לשלב ב' במכרז. זאת בשל טענות שהיו להם כלפי התנאים הכלכליים של המכרז, בשל התייקרות מחירי התשומות, בעיקר עליית מחירי הברזל. באופן קונקרטי הודה הנאשם בכך, שבין התאריכים 12.5.08- 20.5.08 השתתף, לכל הפחות, בשתי פגישות עם חלק מנושאי המשרה בקבלני המכרז. במהלך אותן פגישות הביע הנאשם תמיכה במהלך והמליץ למשתתפים שלא לגשת למכרז, ככל שלא יתקבלו טענותיהם נגד תנאיו ובהם הטענה כי במסגרת אותם תנאים לא ניתן פיצוי הולם לעלייה במחירי הברזל.

3.         בהמשך, הוסיף הנאשם וקידם את אותו מהלך בכך שפעל מול קבלני המדף להשגת הסכמתם של כל קבלני המדף, שלא לגשת לשלב ב של המכרז.

4.         בגדרי ההסדר הגיעו הצדדים להסדר לגבי עונש מוסכם, שלגבי הטלתו יעתרו לבית המשפט: מאסר בפועל של 60 ימים שירוצה בעבודות שירות, פיצוי למדינת ישראל לפי סעיף 77 לחוק העונשין בסך 60,000 ש"ח וכן התחייבות בסך 250,000 ש"ח להימנע מעבירה לפי חוק ההגבלים במשך 3 שנים ממועד חתימת כתב ההתחייבות.

5.         הצדדים זה בכה וזה בכה, ביקשו לאמץ את הסדר הטיעון. ב"כ המאשימה הסביר, כי העונש המוסכם, הוא תולדה של הליך גישור, שהתקיים לגבי כתב האישום המקורי, בפני כב' השופטת תמר בזק-רפפורט. העונש המוסכם, הכולל ההסכמה על פיצוי למדינה ולא על קנס, נועד למנוע מצב שבו עקב הוראות חוק רישוי קבלנים ותקנותיו, יישלל רישיון הקבלן של הנאשם, אם יוטל עליו קנס העולה על 7,000 ש"ח.

6.         נתון נוסף שציין ב"כ המאשימה הינו החלטת בית המשפט בעניין כתב האישום המקורי מיום 7.6.12. באותה החלטה נקבע בסעיף 69, לגבי האישום הראשון, החופף במידה רבה, את האישום בו הודה הנאשם במסגרת כתב האישום המתוקן, כי לאור העובדה שהרשות להגבלים עסקיים נמנעה, זמן לא רב לפני כן, מלהעמיד לדין את ארגון בתי החולים הפרטיים לחולים כרוניים בישראל שנקט במהלך דומה של המלצה להחרמה קולקטיבית של מכרז שפרסם משרד הבריאות לרכישת שירותי אשפוז בנפת פתח-תקווה, שיקולי הגנה מן הצדק מחייבים כי להתנהלות זאת יינתן משקל של ממש בעת שייקבע עונשם של הנאשמים, בסוף ההליך. עוד ציין ב"כ המאשימה, כי ההסכמה איננה מתייחסת לאישום השני שנמחק מכתב האישום המקורי שבו הנאשם הואשם כצד להסדר הכובל שנעשה בין קבלני המדף, ואשר ההחלטה בעניין מחיקתו ממתינה להכרעת בית המשפט העליון בערעור.

7.         ב"כ הנאשם ציינו כי לנוכח העובדה שהנאשם נאלץ להתמודד בשתי חזיתות, הן לגבי האישום הראשון בכתב האישום המקורי, ואשר לגבי עצם התרחשותו לא הייתה מחלוקת, והן לגבי האישום השני, שכאמור לא ברור אם לא יושב על כנו על ידי בית המשפט העליון, הפתרון בו בחר, הודיה במסגרת כתב האישום המתוקן והעונש המוסכם, היה מבחינתו, הרע במיעוטו. הם ציינו את תרומתו החיובית של הנאשם לחברה ולקהילה, במסגרת פרויקטים התנדבותיים בהם הוא פעיל והן את פעילותה הענפה והחיובית של החברה שבבעלותו, אשר ביצעה בהצלחה ולשביעות רצון לקוחותיה, כולל מערכת הביטחון, פרויקטים רבים ומורכבים. עוד ציינו, כי אין לזקוף על גבו של הנאשם את העיכוב במיגון יישובי עוטף עזה, שהאחריות לו מוטלת במידה עיקרית על שכמי המדינה ולא על שכם הקבלנים.

8.         על הרשעת הנאשם בכתב האישום המתוקן חלות הוראות תיקון 113 לחוק העונשין בדבר הבניית הענישה. כבר הבעתי את דעתי בעבר, כי כאשר מוצג לבית המשפט הסדר עונשי סגור, אין בית המשפט נצרך לקבוע באופן קונקרטימתחם ענישה לעבירה בנסיבותיה, וכל שעליו לבחון הוא האם העונש המוסכם אינו מהווה חריגה בלתי ראויה ובלתי מידתית מטווח הענישה הראוי, בנסיבות העניין ובהתחשב באשמו של הנאשם. זאת, תוך התחשבות בהלכה הפסוקה, לפיה בית המשפט ימעט בהתערבות בהסדרים עונשיים אליהם הגיעו הצדדים ויכבד, בדרך כלל, את שיקול דעתה של התביעה בהגעה להסדר.

9.         לאחר ששקלתי את הדברים, באתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לכבד את ההסדר. שיקול מרכזי בהחלטה זו הינו האמור בהחלטתי מיום 7.6.12 בעניין ההפליה הבלתי מוצדקת שננקטה על ידי הרשות, בין התייחסותה הסלחנית לקו הפעולה שנקט בו איגוד בתי החולים שבו הסתפקה בהליך של קביעה לפי סעיף 43 לחוק ההגבלים, לבין התייחסותה המחמירה לקו הפעולה שנקטה בו התאחדות הקבלנים. הפליה צורמת זו, כפי שהוסבר בהחלטה אמנם אינה מצדיקה את מחיקת האישום, אך היא מחייבת התחשבות משמעותית בעונש שיוטל. בנוסף, יש לציין, כי על אף שהנאשם היה מוציא ומביא מטעם ההתאחדות בעניין המהלכים להחרמת המכרז, גם בשל "כובעו הכפול" כבעל חברה קבלנית שהייתה בעצמה קבלן מדף, וכנשיא משרה בהתאחדות, הרי שלא יוחסה לו אחריות במסגרת כתב האישום המתוקן למהלכים המתוארים בסעיפים 1-3 לפרק הרקע של כתב האישום המתוקן ובהם פניית מנכ"ל ההתאחדות לחברי ההתאחדות מיום 12.5.08 והמודעה שפרסם נשיא ההתאחדות, מיום 18.5.08, שבהם נקראו כלל הקבלנים לשקול את השתתפותם במכרזים ממשלתיים בהם לא בא לידי ביטוי פיצוי נאות בגין התייקרויות ועלייה במחירי התשומות. בנוסף יש לזקוף לזכותו, לקולא, את עברו הנקי גם בתחום ההגבלים ואת תרומתו הענפה לחברה ולקהילה.

10.        לאור כל האמור, אני מחליט להטיל על הנאשם את העונשים המוסכמים בגדר ההסדר:

            א.         60 ימי מאסר בעבודות שירות שיבוצעו, על פי חוות דעת הממונה מיום 13.3.13,      במסגרת האגודה למען העיוור בגדרה. הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה       במשרדי הממונה על עבודות השירות, מפקדת מחוז דרום, ליד כלא באר שבע, ביום 1.5.13, בשעה 08:00.

            ב.         פיצוי למדינת ישראל בסך 60,000 ש"ח שישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל     מיום 1.4.13.

            ג.          הנאשם יחתום על התחייבות בסך 250,000 ש"ח להימנע מעבירה לפי חוק ההגבלים    העסקיים, למשך 3 שנים ממועד חתימת כתב ההתחייבות.

11.        הודעה לנאשם זכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"ג, 18/03/2013 במעמד הנוכחים.